ד"ר גיא מעוז, אורטופד ספורט מומחה ברך, מסביר על הפציעה, אבחון וטיפול בניתוח ארטרוסקופי לחזרה לספורט.
הרצועה הצולבת הקדמית (ACL – Anterior Cruciate Ligament) היא אחת הרצועות החשובות ביותר לייצוב מפרק הברך.
היא ממוקמת במרכז הברך ומחברת בין עצם הירך לעצם השוק. תפקידה העיקרי הוא למנוע תנועה קדימה מוגזמת של השוק ביחס לירך, ולייצב את הברך בפני תנועות סיבוביות.
אצל ספורטאים, קרע ברצועה הצולבת הקדמית הוא פציעה שכיחה וחמורה, העלולה להשבית אותם מפעילות למשך תקופה ארוכה. כאורטופד ספורט מנתח ומומחה לברך, אני פוגש אינספור מקרים של פציעה זו, ומלווה ספורטאים בתהליך השיקום המורכב שלה.
כיצד נגרם קרע ב-ACL ומי נמצא בסיכון?
קרע ברצועה הצולבת הקדמית מתרחש לרוב כתוצאה מטראומה לא ישירה (ללא מכה ישירה לברך), הנפוצה בענפי ספורט המשלבים:
- שינויי כיוון מהירים: כמו כדורגל, כדורסל, כדוריד, סקי, רוגבי, פוטבול.
- עצירות פתאומיות.
- נחיתות מקפיצה באופן לא נכון.
- תנועות פיתול חדות של הברך, כשהכף הרגל "תקועה" על הקרקע.
למרות שמדובר בפציעה שיכולה להתרחש אצל כל אחד, ישנם גורמי סיכון מסוימים:
- ספורטאים: ובמיוחד נשים ספורטאיות, שנמצאות בסיכון גבוה יותר מסיבות ביומכניות (מבנה אגן, חוזק שרירי ירך).
- ענפי ספורט מסוימים: כפי שצוין, ספורט הכולל תנועות סיבוביות וקפיצות.
- היסטוריה קודמת של פציעות ברך.
- חוסר איזון שרירי או גמישות לקויה.
מהם הסימפטומים של קרע ב-ACL?
פציעה זו לרוב אינה "שקטה" ומלווה בסימפטומים ברורים:
- תחושת "קפיצה", "קנאק" או "בריחה": רבים מהספורטאים מדווחים על תחושה ברורה של "משהו שזז" בברך בזמן הפציעה.
- כאב עז ופתאומי: המופיע מיד לאחר הפגיעה.
- נפיחות מהירה: בדרך כלל תוך מספר שעות מהפציעה, עקב דימום תוך-מפרקי.
- קושי לדרוך על הרגל או לשאת משקל.
- תחושת חוסר יציבות משמעותית: הברך מרגישה "רופפת" או "בורחת", במיוחד בניסיון לבצע תנועות סיבוביות.
- הגבלת תנועה: קושי ליישר או לכופף את הברך במלואה.
אבחון קרע ב-ACL: כיצד אנו מאבחנים?
אבחון מדויק הוא קריטי לקביעת תוכנית הטיפול הטובה ביותר. כאורטופד ספורט, תהליך האבחון כולל:
- לקיחת היסטוריה רפואית: שמיעת סיפור הפציעה המלא, כולל מנגנון הפגיעה המדויק והסימפטומים.
- בדיקה פיזיקלית יסודית: הערכת יציבות הברך באמצעות בדיקות ספציפיות (כמו מבחני לקמן ו-Pivot Shift) המעריכות את שלמות הרצועה.
- בדיקות הדמיה:
- צילום רנטגן: בעיקר לשלילת שברים בעצמות, שלעיתים נלווים לקרע ב-ACL.
- MRI (תהודה מגנטית): בדיקת ההדמיה החשובה ביותר לאבחון קרע ב-ACL. היא מספקת תמונה מדויקת של הרצועה, ומאפשרת גם לזהות פגיעות נלוות נפוצות, כמו קרע במיניסקוס או פגיעה בסחוס.
אפשרויות טיפול בקרע ב-ACL: ניתוח או שיקום?
ההחלטה על אופן הטיפול בקרע ב-ACL היא מורכבת ותלויה במספר גורמים:
- גיל המטופל.
- רמת הפעילות הגופנית לפני הפציעה והשאיפה לחזור לרמת פעילות זו (במיוחד ספורט הכולל שינויי כיוון).
- תחושת חוסר היציבות הסובייקטיבית של המטופל.
- קיומן של פגיעות נלוות (כמו קרע במיניסקוס).
באופן כללי, קיימות שתי גישות עיקריות:
1. טיפול שמרני (לא ניתוחי)
גישה זו מתאימה בדרך כלל לאנשים שאינם עוסקים בספורט ברמה גבוהה או שאינם חווים תחושת חוסר יציבות משמעותית. היא כוללת:
- מנוחה והפחתת עומסים.
- פיזיותרפיה ממוקדת: לחיזוק שרירי הירך (במיוחד שריר הירך האחורי – המיתרים), שיפור טווחי תנועה, שיווי משקל ויציבות כללית של הברך. המטרה היא לפצות על חוסר הרצועה באמצעות שרירים חזקים ומיומנות תנועתית.
- שימוש במגן ברך.
2. טיפול ניתוחי: שחזור ACL
עבור ספורטאים פעילים, אנשים צעירים, או כל מי שחווה חוסר יציבות משמעותי המפריע לתפקוד יומיומי או ספורטיבי, ניתוח שחזור ACL הוא לרוב הטיפול המועדף.
- מטרת הניתוח: שחזור ה-ACL אינו "תפירה" של הרצועה הקרועה, אלא החלפתה בשתל (גרפט) שנלקח ממקום אחר בגוף המטופל (לרוב מגידי ירך או גיד הפיקה) או מגיד תורם (אלוגרפט).
- טכניקה ניתוחית: הניתוח מתבצע לרוב בגישה ארטרוסקופית, באמצעות מספר חתכים קטנים בלבד. אני משתמש במצלמה זעירה ובמכשירים מיוחדים כדי ליצור מנהרות בעצמות הירך והשוק, ודרכן להעביר את השתל. השתל מקובע לעצמות באמצעות ברגים או התקני קיבוע אחרים.
- היתרונות של הגישה הארטרוסקופית: מזעור הטראומה לרקמות, הפחתת כאב לאחר הניתוח, צלקות קטנות יותר והחלמה ראשונית מהירה יותר.
שיקום לאחר ניתוח ACL
הניתוח הוא רק חלק אחד מהדרך. תהליך השיקום לאחר ניתוח ACL הוא קריטי, ארוך ומאתגר, ודורש מחויבות מלאה מצד המטופל.
- פיזיותרפיה אינטנסיבית: מתחילה לרוב יום לאחר הניתוח ונמשכת 9-12 חודשים, ולעיתים אף יותר. היא כוללת:
- החזרת טווחי תנועה.
- הורדת נפיחות וכאב.
- חיזוק הדרגתי של שרירי הירך והשוק.
- תרגילים פרופריוצפטיביים (לשיפור תחושת המצב והיציבות).
- חזרה הדרגתית לפעילות: ריצה, קפיצות, שינויי כיוון, ואימוני ספורט ספציפיים.
- חזרה לספורט: ההחלטה על חזרה מלאה לפעילות ספורטיבית תחרותית מתקבלת רק לאחר שהברך עומדת בקריטריונים מחמירים של כוח, יציבות ותפקוד, ורק לאחר קבלת אישור מפורש ממני ומצוות הפיזיותרפיה.
שאלות ותשובות נפוצות על קרע ב-ACL
ש: כמה זמן לוקח לחזור לפעילות מלאה לאחר ניתוח ACL?
ת: בממוצע, חזרה מלאה לפעילות ספורטיבית הכוללת שינויי כיוון אורכת 9-12 חודשים. חזרה מוקדמת מדי עלולה להגביר את הסיכון לקרע חוזר.
ש: האם ניתן למנוע קרע ב-ACL?
ת: לא תמיד, אך בהחלט ניתן להפחית את הסיכון. תוכניות מניעה הכוללות אימוני כוח, שיווי משקל, קואורדינציה ותרגול טכניקות נחיתה ושינוי כיוון נכונות, הוכחו כיעילות בהפחתת הסיכון, במיוחד אצל נשים ספורטאיות.
ש: מהו סוג השתל המועדף לניתוח ACL?
ת: הבחירה בסוג השתל (גיד עצמי כמו המיתרים או גיד הפיקה, או גיד תורם) תלויה במספר גורמים, ונדונה עם המטופל באופן אישי. לכל סוג שתל יש יתרונות וחסרונות משלו, ואני אתאים את הבחירה למאפיינים הספציפיים שלכם.
ש: האם חייבים לנתח כל קרע ב-ACL?
ת: לא. במקרים מסוימים, כמו אנשים שאינם עוסקים בספורט פעיל, ואינם חווים חוסר יציבות תפקודית, ניתן לטפל באמצעות פיזיותרפיה בלבד. עם זאת, קיים סיכון גבוה יותר לפגיעות נלוות בברך (כמו קרעים במיניסקוסים או שחיקת סחוס) בטווח הארוך, אם הברך נותרת לא יציבה.
ש: כמה זמן אהיה עם קביים לאחר הניתוח?
ת: לרוב, השימוש בקביים נמשך מספר שבועות לאחר הניתוח, ומשך הזמן המדויק תלוי בפרוטוקול השיקום האישי ובהחלמה שלכם.
אל תתנו לקרע ב-ACL לעצור אתכם: פנו לייעוץ מקצועי
קרע ברצועה הצולבת הקדמית הוא פציעה קשה עבור ספורטאים, אך עם אבחון נכון, טיפול מותאם אישית ותוכנית שיקום יסודית, ניתן לחזור למלוא הפעילות. כאורטופד ספורט מנתח ומומחה לברך, אני מבין את הרצון והצורך שלכם לחזור למגרשים.
במרפאה שלי, ד"ר גיא מעוז, אעניק לכם אבחון מדויק, אסביר על כל אפשרויות הטיפול (כולל ניתוח שחזור ACL ארטרוסקופי) ואלווה אתכם לכל אורך תהליך השיקום. המטרה שלי היא להחזיר אתכם לספורט בבטחה, ביציבות וללא כאבים.
צרו קשר עוד היום לקביעת תור ובואו נתחיל את הדרך חזרה למגרשים.
